שיתוף מרתק: שיגרת חירום ביד אליעזר

שיתוף מרתק: שיגרת חירום ביד אליעזר

"חוזרת הביתה עם פלאשבקים"

העבודה במשרדי יד אליעזר היא עבודה קשה. הקושי הוא לא פיזי. הקושי הוא בחשיפה יומיומית למאות פניות עצובות ונוגעות ללב.

"התמונות מלווות אותי כל היום" מספרת ציפי, שמקבלת פניות למזון ולמטרנה. "אני חוזרת הביתה עם 'פלאשבקים', קטעי תמונות של פניות נואשות, כואבות ונוגעות ללב"

התינוק שבכה כל הלילה

הנה תמונה אחת שלא מצליחה למוש מהזיכרון. רק שבוע שעבר התקשרה אשה ואמרה: "התינוק של השכנים שלי בכה ובכה לילה שלם. בבוקר שאלתי את אמו האם הוא חש בטוב. היא שתפה אותי בעב שהוא היה רעב אך אלא היה לה מה להאכיל אותו. אני חיה בצמצום רב אך דואגת להעביר להם ככל יכולתי לחם, בסקוויטים או מוצרי מזון אחרים. אנא, עזרו להם".

עובדת, אבל אין כסף למזון

אשה אחרת מילאה טופס מאופק, ובמילים פשוטות תארה כי בעלה נפגע לצמיתות בתאונת דרכים. היא עובדת כמטפלת אך לאחר תשלום השכירות, החשבונות וההוצאות הרפואיות לא נותר כסף למוצרי מזון.

קשה לתפוס: אנשים מתחננים למזון בסיסי

"אני כל פעם מתקשה לתפוס את התחנונים של אנשים לקבלת סל מזון. מדובר בסל מזין אך פשוט. חברות זולות, מוצרים בסיסיים. אין בו פינוקים או מותגים מיוחדים. אבל אנשים רעבים. אין להם כסף לקנות שמן. קטשופ. אבקת כביסה." אומרת שולי, עובדת אחרת.

תנו לנו כוח להמשיך ולתמוך

המציאות הנוראית הזו בתוך המאה העשרים ואחת פוגשת אותנו שוב ושוב ביד אליעזר.

לתורמים שלנו אנחנו מנסים לחסוך את הכאב והמצוקה. מדגישים את נקודות הכוח והעוצמה שגם הם ניבטות אלינו יום יום.

אבל המחסור והכאב חיים. נוגעים. יומיומיים.

שרק יוותר לנו כוח ומשאבים להמשיך לתמוך ולעזור.

תרמו עכשיו