מרגש: סירבה להשאיר נער יהודי בלי תפילין

הסיפור המרגש הזה התרחש בימים האחרונים. חלק מהעוקבים אחרי עמוד הפייסבוק שלנו בוודאי היו שותפים לתהליך

מרגש: סירבה להשאיר נער יהודי בלי תפילין

פנייה לאתר יד אליעזר:  Je n'ai pas les moyens d'acheter les Tefilines

לפני ארבעה שבועות קיבלתי פניה בצרפתית עבור אתר יד אליעזר. הצצה קטנה אל גוגל טרנסלייט גילתה לי שמדובר באשה החוגגת בר מצווה לבן שלה ב-29.12, ואין באפשרותה לקנות תפילין.

ביקשתי משרה, שאחראית על האתר בצרפתית, לבקש מהשולחת פרטים נוספים על הנער ועל המשפחה. שרה הפנתה את תשומת ליבי לכך שמספר הטלפון בבקשה הוא צרפתי: האישה כנראה מתגוררת בצרפת. ידעתי שלא נוכל לעזור לה, שכן נכון להיום העזרה שלנו מוגבלת לישראל בלבד.

"אני לא מסוגלת לסרב להם"

ביקשתי משרה לנסח לה תשובה המביעה את צערנו על כך שלא נוכל להיות לעזר במקרה הזה. כשעברו יומיים ושרה לא שלחה את התרגום שאלתי אותה על העיכוב.

"אני לא ממש מסוגלת להשיב בשלילה לאשה הזו", אמרה שרה. "קשה לי לחשוב שנער יחגוג בר מצווה ללא תפילין. אני מנסה לעזור להם, אעדכן אותך בהתפתחויות". שרה פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה בקשת סיוע לאשה האנונימית הזו.

בתוך שלושה ימים היא סיפרה לי שהשיגה תורם. מדובר ביהודי צרפתי שקרא את הפוסט ובלי לחשוב פעמיים החליט לתרום זוג תפילין עבור ילד יהודי שהוא לא מכיר בכלל. הוא כתב לשרה: "אני רוצה לכפר על כל הפעמים בהן אני לא הנחתי תפילין, מכל מיני סיבות. ואם עכשיו ילד אחר יוכל לקיים מצוות תפילין בזכותי, זה יהיה על כל הפעמים האלה. אני מרגיש שאני צריך לעשות את זה. אני רק צריך לבדוק משהו, אחזיר לך תשובה".

כעבור יומיים עדכנה אותי שרה שהעניין סודר. הוא שלח לה שוב הודעה וכתב כך: "יש תפילין. את יכולה להודיע לאמא שתבוא לקחת. יש לי רק בקשה אחת: שלא יפספס אף יום, שיניח תפילין בכל יום בחייו, זה כל מה שאני מבקש".

הסיפור הזה לא נגמר פה.

מסתבר שנער הבר מצווה הוא בן להורים מעט מבוגרים, אביו לא מקבל פנסיה כך שהם חיים על משכורת אחת שמספיקה לשכר דירה ולמעט אוכל. אז תפילין?

כשהנער ואביו הגיעו לקחת את התפילין מביתם של אחת ממשפחות הקהילה בפריז, התפתחה בניהם שיחה. שיחה בין אנשים שלא הכירו. בסוף השיחה, "סוכם" שהילד, שלומד בבית-ספר לא-יהודי (כי אין איך לשלם עליו) – יירשם לבית הספר היהודי עד לתחילת שנה הבאה, ושניהם חזרו לביתם עם מזוזות חדשות (גם זה לא היה להם), ועם הבטחה לשמירה על קשר עם בן הקהילה שיסייע להם.

זהו סוף הסיפור. סוף שהוא בעצם התחלה לחיים חדשים, לקרבה ואהבת ישראל, לדורות המשך שיזכרו להניח יום יום תפילין לזכר המעשה הגדול הזה, שתחילתו בישראלית צעירה אחת שסירבה להשיב בשלילה לנער יהודי המבקש זוג תפילין.

תרום תפילין לנער נוסף