מה עושים עם העוני? 4 אסטרטגיות מובילות להתמודדות עם עוני

מה עושים עם העוני? 4 אסטרטגיות מובילות להתמודדות עם עוני

איך אנשים מגיבים לעוני?

את האמת? המציאות של העוני היא בלתי נסבלת. בלתי נסבלת ובלתי נתפסת.

הנפש לא מצליחה לתפוס סיפורים על תינוקות שבוכים לילות שלמים בגלל רעב. על ילדים שהתייתמו  ולאחר מכן נותרו ללא קורת גב. על משפחות עם גב כלכלי ועבודה מסודרת, שנכנסו יום אחד למעגל של חולי ושל מחסור במזון.

הסיפורים האלו הם קשים מכדי להכיל אותם.

כשאנשים נחשפים לסיפורים האיומים האלו, הם בוחרים אחת מכמה אפשרות. קו ההגנה הראשון הוא חיפוש אשמים. אם המצב נורא כל כך – קרוב לוודאי שמישהו אשם.

אסטרטגיה ראשונה: להאשים את העני

הראשון להיות מואשם הוא העני עצמו. "שייצא לעבוד" שלא יילד ילדים אם המצב הכלכלי קשה כל כך" "איך לא דאג לכיסוי רפואי מקיף?" כאילו אם נמצא אשמים – נוכל להבטיח שלנו זה לא יקרה, נוכל לחוש שאנחנו אחראיים יותר. ייתכן שההאשמה תקל עלינו מהפחד ומהחרדה. מהתחושה שאף אחד לא מוגן מפני העוני.

אנחנו ביד אליעזר יודעים שהמציאות מורכבת יותר. שאנשים עניים הרבה פעמים מתמודדים עם צירוף בלתי אפשרי של קשיים. שהם לעיתים חסרי עורף משפחתי. שלעיתים קרובות הם מוגבלים רפואית, או מטופלים בבני משפחה שנזקקים לעזרה צמודה. שלפעמים הם עובדים ככל יכולתם, בניקיון או באחזקת בתים או במתן שיעורים פרטיים, אבל כל העבודה הזו לא מספקת עבורם, כי החיים שלהם יקרים יותר, מסיבות שונות וכואבות.

אסטרטגיה שנייה: להאשים את הממשלה

מואשמת פופולרי אחר היא הממשלה: אנשים אוהבים להתלונן על מיעוט הקצבאות. על העובדה ששרי הממשלה חיים בראוותנות בעוד המון העם רעבים ללחם. אמת. אנו מאמינים שמדיניות טובה יותר תתן מענה לשכבות רבות של אוכלוסיה. אבל אנחנו יודעים ששינוי כזה יוכל לקחת שנים. ובשנים האלו אנשים רבים עשויים לאבד את נפשם ואת שפיותם. אנחנו יודעים גם שמדינה סוציאליסטית ככל שתהיה, המציאות של העוני ימיה כימי עולם, והדאגה לעניים מוטלת גם על האזרח הפשוט, ולא רק על העומדים בראשו.

אסטרטגיה שלישית: למתוח ביקורת על ארגוני החסד

יש אנשים יצירתיים במיוחד, שבוחרים להתכחש דווקא למציאות של ארגוני החסד. "מה היה לפני יד אליעזר?" הם שואלים. "איך הסתדרו האלמנות? איך כלכלו את עצמם חולים ובודדים?". התשובה לשאלה הזו היא כואבת ביותר. איך הסתדרו לפני בתי החולים? לפני המצאת האנטיביוטיקה? אנשים סבלו. חיו חיים קשים מאד וסיימו אותה מוקדם.

אסטרטגיה מועדפת: להיות שם בשבילם. לתת ולעזור.

יש תגובה נוספת, כאשר נתקלים בעוני ובכאב. התגובה הזו היא -לתת כתף. לעזור. לסייע. אנחנו ביד אליעזר, מאמינים בדרך הזו.

אי אפשר אחרת. בשביל להיות חברה מתוקנת, בשביל הערבות ההדדית. בשביל לדעת שגם אם אנחנו נהיה אלו שנפלו בצד הדרך, ונזקקו לעזרה.

כל אחד מאיתנו מוכרח להפריש מהכסף עליו עמל ויגע. מוכרח לתת, לחלק. זהו סוד הקיום שלנו.

אנחנו מבטיחים לא להפסיק לתת.

אנחנו מבטיחים לחלק את התרומות שלכם ביעילות מרבית, לאלו שזקוקים להם ביותר.

תרמו עכשיו