פגישה מרגשת: "הדם שזורם בגוף שלי הוא בזכות יד אליעזר"

פגישה מרגשת: "הדם שזורם בגוף שלי הוא בזכות יד אליעזר"

אנחנו נתקלים במצוקה ומנסים לעזור. ארגז מזון, משלוח מטרנה. משהו קטן. לפעמים אנחנו יכולים להעניק סל סיוע מקיף ולנסות לשנות מצב משפחתי מקצה אל קצה, אך במקרים אחרים התחושה היא שכל עזרה שבעולם לא תמלא את הבור חסר התחתית.

אולי זוהי הסיבה שהפגישה עם רחל הייתה מטלטלת כל כך.

מילכה פגשה אותה בטיול משפחתי. אישה צעירה ומרשימה. שלושה ילדים מטופחים וחינניים, לבושים היטב. היא ספרה שהיא רואת חשבון בכירה במשרד מפורסם, ושאלה את מילכה לעיסוקה.

כשמילכה ספרה על עבודתה ביד אליעזר היא הופתעה בשינוי החד שחל באישה מולה. פניה של האישה העלו לפתע דמעות והתרגשות נכרה בקולה.

"יד אליעזר? את הדם שזורם בעורקים שלי אני חייבת ליד אליעזר. את זוכרת את שכונת X?"

מילכה זכרה. אחת משכונות העוני הקשות של ישראל. פעילות יד אליעזר המסיבית שם כללה ארגזי מזון ומטרנה בצורה סדירה, וגם ביקורי בית שבהם האזינו אנשי יד אליעזר לצרכים וניסו לסייע ככל האפשר.

"אני הבת של משפחת לנג (שם בדוי). אם לא אתם לא הייתי גדלה למה שאני היום. לא הייתי גדלה בכלל.

המזון שהעברתם לנו באופן סדיר אפשר לי לבשל לעצמי ולאחי ארוחות מזינות גם כשאמא הייתה במיטה או שכחה. כנערה, התחלתי לעבוד מהצד ולהקדיש את הכסף ללימודים. אין לי ספק שאתם אלו שאפשרתם לי לשרוד את שנות ילדותי ולהפנות מאוחר יותר משאבים לרכישת מקצוע".

מילכה עצמה את עיניה ונזכרה ברחל הקטנה. כבר כילדה ראתה את כוחותיה, את עוצמתה. זכרה את ההבדל החד בינה ובין הוריה החלשים וחסרי האונים. היא לא האמינה שממשפחה כזו תוכל לצאת ילדה בריאה בגופה ובנפשה.

אנחנו מסייעים, עוזרים ככל הניתן. לפעמים לא נדע ששניים רבות אחר כך משהו חדש התחיל, כי היינו שם בשבילם.

תרמו עכשיו