"בבקשה אולי תתחילי לחסוך כסף או משהו כזה בבקשה…"

"בבקשה אולי תתחילי לחסוך כסף או משהו כזה בבקשה…"

המכתב הקטן והמקומט הזה, מונח על השולחן במשרדי יד אליעזר. על צידו האחד כתוב "לאמא בלבד". על צידו האחר כתובה בקשה בכתב יד ילדותי אך אסרטיבי מאד.

"אני חייבת ד-ח-ו-ף יישור שיניים" נכתב באותיות גדולות במרכז הדף. רעות, הילדה שכתבה את המכתב, מכירה ככל הנראה את סגנון תשובותיה של אמה ולכן היא מזהירה וכותבת:

"נמאס לי כל הזמן לבקש אז בבקשה אולי תתחילי לחסוך כסף או משהו כזה בבקשה. אנא ממך"

אמה של רעות אשה בגיל העמידה, הגיעה מהוססת ליד אליעזר. פניה נפולות. "רעות שלי צודקת. אני לפעמים מתביישת להסתובב איתה ברחוב בגלל המצב של השיניים" אומרת אמא של רעות "קשה לשים לב לעיניים היפות שלה בגלל השיניים. וזה לא כמו פעם. היום יש לזה פתרון. אבל אני לא מצליחה לקנות לחם וגבינה. יישור שיניים זה פשוט לא אופציה בשבילנו"

רעות בתחילת ההתבגרות אך נקודת מבטה עדיין ילדותית. היא לא ערה למצוקה של אמה. למאמץ העצום שהיא מקדישה בשביל לשם שכר דירה ולהזין את הילדים.

"יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לוותר עליהם" אומרת אמא של רעות "אף אחד לא רואה מהם התנאים בהם אנחנו חיים. אף אחד לא יודע את תפריט הארוחות שלנו. אבל השיניים. זה גלוי לכל. בשביל רעות זה סימן בולט לזה שאנחנו לא מצליחים לגדל אותה כמו שצריך"

השיניים של רעות הם לא רק עניין קוסמטי. הם תו עניות בכל הסביבה שלה – בכל הכרות חדשה, כאשר תרצה לעבור ראיון עבודה בעתיד, להכיר בן זוג, ליצור יחסי ידידות – כל אחד יראה את פניה וידע מייד מעין באה ומה היו היכולות של הוריה.

אנחנו רוצים לעזור לאמא של רעות ולהגיד לה לפחות פעם אחת 'כן'. אנחנו רוצים לאפשר לרעות לחייך לסובבים אותה ללא בושה וללא מבוכה. אנחנו רוצים לאפשר לה נערות והתבגרות נורמאליים ככל האפשר.

פסח הוא חג של פריחה או חירות. לכמה מהנתמכים שלנו משאלות שמסמנות את החרות הפרטית שלהם.

אנחנו רוצים לסייע לכמה שיותר מהפונים. בדרך כלל נעזור בסל מזון ובמצרכים לשולחן החג. במקרים חריגים אנחנו מחוברים למצוקה של הפונים שלנו, וננסה לבקש עבורם סיוע ומזור.

אנחנו זקוקים לעזרתכם עבור כך.

תרום עכשיו קמחא דפסחא